מערת עלמה בגליל העליון

מערת הבבלים: בעבר נקראה המערה בשם זה, על פי אגדות שונות:
- עולי בבל עלו דרכה בחזרה לארץ ישראל.
- עצמות עולי בבל נטמנו בה.
רבי חיים בן עטר: ביקר במערה בשנת 1742, ותלמידו תיאר קברים של 900,000 צדיקים בתוכה.
אשתורי הפרחי: תיאר את המערה כבעלת מוצא בירושלים.
השם הערבי: מע'ארת אל הותה, שפירושו "מערת התהום".

מערה תלולה בעלת גובה של 106 מטרים.
מערת נטיפים וזקיפים מרהיבים.
בית גידול לעטלפים ויונים.
בעקבות ירידה משמעותית בכמות העטלפים במערה, נאסרה הכניסה אליה בחודשי החורף, כדי לאפשר להם שנת חורף ללא הפרעות.
סקר של רשות הטבע והגנים בשנת 2012 גילה כי מספר העטלפים במערה ירד מכמה עשרות אלפים בתחילת שנות האלפיים לעשרות בודדות בלבד. השערת החוקרים היא כי הסיבה להעלמות העטלפים היא תאורה חזקה ורעש מצד המטיילים במערה.
באזור המערה ובתוכה מקננים עטלפים ויונים. שני מיני העטלפים הבולטים במערה הם נשפון גדות וכנפן.
המערה סגורה בין התאריכים ה-1 לנובמבר וה-31 למרץ כדי שהמבקרים לא יפריעו לעטלפי-חרקים אשר שוהים במערה בתקופת תרדמת החורף!

הגישה אל המערה: דרך עפר המתחילה מול כביש הכניסה לכפר ריחאניה, ומשם הליכה רגלית אל פתח המערה.
המערה מורכבת מסלעים לחים וחלקים, ולכן ההליכה בה מחייבת זהירות.
יתדות וסימני דרך מסייעים למבקרים בהליכה.
זמן המסלול: בין 3 שעות לקבוצות, ו-40 דקות ליחידים.
הגישה אל המערה מתבצעת בראשיתה בדרך כלל על ידי כלי רכב ממונעים הפונים אל דרך עפר המתחילה מול כביש הכניסה לכפר ריחאניה. בהמשך מתגלה אזור טרשים רחב המצריך צעידה רגלית עד לוע הר גדול שנוצר מקריסת שכבות ההר העליונות אל חללו הפנימי. בתחתית לוע ההר קיים פתח המערה. המערה מורכבת מסלעים לחים וחלקים, ובשל כך ההליכה בה מחייבת זהירות יתרה. בצדי קירות המערה ננעצו יתדות עזר למבקרים, וכן, מחזירי אור כסימני דרך. המסלול במערה הוא דו כיווני, ובשל רוחבה המצומצם של המערה הדבר יוצר לעיתים עיכובים למטיילים בה.